תכלת Tekhelet

קרן התכלת Keren HaTekhelet

 
העקרונות לזיהוי החילזון והתכלת  |  PUBLICATIONS IN ENGLISH  |  פרסומים בעברית  |  תשובות מאת פוסקים  |  



Counter:

Home >> העקרונות לזיהוי החילזון והתכלת >> דברי הרה"ג ל"י הלפרין שליט"א
 
 
                                טביעת עין עדיפה מסימנים
 
בתשובתו מיום ג' בטבת תשנ"ו של הרה"ג ר' לוי יצחק הלפרין, ראש מכון מדעי טכנולוגי להלכה בירושלים, נכתב - בין השאר - בעניין 'טביעת עין עדיף מסימנים':
 
... והנה גם בנושא זה, כמו בנושאים אחרים, עלינו לקבוע יותר עפ"י טביעת עין מאשר עפ"י סימנים, ועפי"ד הש"ס חולין צה ע"ב בנוגע להבדל בין טב"ע לסימנים וז"ל הש"ס שם:
 רב נתן בר אביי איתבד ליה קיבורא דתכלתא, אתא לקמיה דרב חסדא, אמר ליה: אית לך סימנא בגויה? אמר ליה: לא, אית לך טביעות עינא בגויה? אמר ליה: אין, אם כן - זיל שקיל. אמר רבא: מרישא הוה אמינא 'סימנא עדיף מטביעות עינא', דהא מהדרינן אבידתא בסימנא, ולא מהדרינן בטביעות עינא, השתא דשמעתינהו להני שמעתתא, אמינא: טביעות עינא עדיפא, דאי לא תימא הכי, היאך סומא מותר באשתו? ובני אדם איך מותרין בנשותיהן בלילה? אלא - בטביעות עינא דקלא, הכא נמי - בטביעות עינא. אמר רב יצחק בריה דרב משרשיא: תדע, דאילו אתו בתרי, ואמרי: פלניא דהאי סימניה והאי סימניה, קטל נפשא - לא קטלינן ליה, ואילו אמרי: אית לן טביעות עינא בגויה - קטלינן ליה. אמר רב אשי: תדע, דאילו א"ל איניש לשלוחיה: קרייה לפלניא, דהאי סימניה והאי סימניה - ספק ידע לאי ספק לא ידע ליה, ואילו אית ליה טביעות עינא בגויה, כי חזי ליה ידע ליה, ע"כ.
לפי"ז הרי אחרי שיש לנו עדות חיה על מפעל עצום של צביעה ע"י חלזונות בסביבת צור, ששם צויין בכתוב ובחז"ל מקום מציאת חלזון התכלת, וכלשונו של הגריא"ה זצ"ל "כאן נמצא כאן היה", שזו עדות חשובה וע"ד טב"ע במידה מסוימת. ולאור זה עלינו לדון שבנוגע להוכחה בסיסית וענינית, שהיא לכאורה מעבר לסימנים כנ"ל, הוא אותו חלזון שמוצאים ממנו לרבבות קונכיות במקומו כאמור, שיש בזה מעבר לסימנים. ואם ניתן להסתדר עם סימני חז"ל ודברים שחז"ל יחסו לחלזון התכלת, הרי שהיה מקום לקבוע שזה החילזון שדברו עליהם חז"ל.
לפי"ז שבנוגע לעצם הדבר, הרי שאם נפרש את דברי המדרש שהחילזון גדל ונרתיקו גדל עמו [דברים רבה ז א] או לשון הש"ס [שבת ע"ה] "פוצעו", ולפי"ז הרי שהוא בעצם הטב"ע ואינו בגדר של סימנים וכאמור בש"ס חולין. ואם ההנחה נכונה, הרי ביחס להצעתו של הגה"ק מרדזין זצ"ל הוכרע, הואיל ואין הוא בקונכייה. ובוודאי באם נמצא שגם הסימנים מתאימים באופן כללי. אלא שעדיין ניתן לדון בהצעתו של הגריא"ה זצ"ל והוא הסגולית. אלא שבזה העיד הוא בעצמו שההוכחות הנסיבתיות מוכיחות על ארגמון קהה הקוצים, אלא שע"ז היו לו קושיות מצד סימני חז"ל מצד "דומה לים" ומצד "עולה אחת לשבעים שנה". ובזה עלינו לדון מה קובע יותר, ההוכחות הנסיבתיות או הדיוק בסימנים שניתן לפרש בזה בכמה אפשרויות יותר וכאשר יתבאר. וע"ז מסתבר שניתן לבסס עפ"י דברי הש"ס חולין האמור שההוכחות הנסיבתית הם בגדר של טביעת עינא כאלו, והסימנים הם בוודאי רק סימנים וממילא שהם באופן שניתן באיזה שהיא דרך להסביר את דברי חז"ל בסימניהם.
ובמיוחד יש לנו לקחת כבסיס את בדיקות חז"ל ואת דברי הרמב"ם בהלכות ציצית האמור שהצבע עומד ביופיו אחרי כיבוסים שונים. והנה בנושא זה התייחס הר"ר ישראל ד"ר זיידרמן הי"ו בדברים שפירסם ברבים בנושא סימני חז"ל ובדברים שכתב בנושא הבדיקות והעמידה ביופיו וליתר הסימנים, כתב לבאר מאמרם ז"ל בענין. אחרי שהביא את דברי הרמב"ם "ותכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה הידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה" [רמב"ם ציצית ב א]: הדיו הסגול שבגוף הסגולית אינו עשוי בגלל הרכבו הכימי לתת צביעה יציבה כ"כ. הצביעה הכחולה מדיו הדיונון אינה עומדת בכביסה. לעומת זאת צבעי התכלת והארגמן המופקים מארגמונים, שמשתייכים מבחינת הרכבם הכימי לסוג אינדיגו, היו הצבעים היפים והיציבים ביותר בעולם העתיק. ע"כ.
ועוד כתב שם דרך להסביר את סימני חז"ל ודברי הרמב"ם שיהיו מתאמים עם חילזון קהה הקוצים עי"ש.
לענין הבדיקות של חז"ל כאמור, כתב לי במכתב שהחילזון הזה עמד בבדיקות. ואף שיתכן שיהיה ניתן לפרש בקלות יותר סימני חז"ל בחילזון הסגולית, אמנם עפ"י האמור הרי שחלזון קהה הקוצים ניתן לומר בו שהוא בגדר של טביעת עין ועפ"י חולין שם הרי אם יהיה קושי בין טביעת עין לסימנים, הרי אצטרך לילך בכיוון של הטב"ע ולא הסימנים. וממילא כן הוא בנד"ד ...
... מה נראה לי לענ"ד שקהה הקוצים הוא הקרוב ביותר. וממילא באם לוקחים רק אחד עם לבן רצוי הוא שיהיה הקהה הקוצים.

Go Back  Print  Send Page